עד כאן הופנה מבטנו לדרך שבה העם היהודי יחד עם מערכת חוקיו , ההלכה , מעצם קיומם מנכיחים את הנצח . ראינו כי מטרה זו מושגת חלקית על ידי כך שהעם מושרש בעצמו . ' אבל ' , רוזנצווייג שואל , ' מה פירוש הדבר להשתרש בעצמנו אנו ? ' . תשובתו מרחיקת הלכת אינה פשוטה לעיכול : ' פירוש הדבר לא פחות ולא יותר מאשר התביעה כיחידי בכל זאת להיות הכול ( י . ' ( Alles הוא מרחיב : ... ' יחיד , אפוא , שבכל זאת רוצה להיות נצחי , מוכרח שיהיה לו המכלול לחלוטין בתוך עצמו ( 'mu te das All ganz in sich . ( haben ומשמעות הדבר היא , כי העם היהודי מכנס בפנימיותו העצמית את היסודות אל , עולם , אדם , שמהם המכלול מורכב ' . בטענה זו – שאם העם היהודי מנכיח את הנצח אזי הוא חייב להכיל בתוך עצמו כליל את שלושת היסודות שמהווים את המכלול – רוזנצווייג בעצם קושר באופן סמוי את שני החלקים של ה " כוכב " . הנכחת הנצח פירושה הטרמת הגאולה , והרי הגאולה כאירוע מושתתת על קיומם של שלושת היסודות אשר מהווים את המכלול הסטטי – היינו האל , העולם והאדם . על פי תרשים זה , אם כן , היהדות חייבת להכיל בתוך עצמה את המכלול . מיד נמשיך ונתעמק בתפיסה זו של ...
אל הספר