לידה ולידה מחדש כפי שראינו בפרק א ( סעיף ג . , ( 3 נצחיותו של עם ישראל נקנית בזכות נכונותו לבטוח אך ורק בדם – היינו להשתרש בעצמו , ולא באף גורם חיצוני . אי לכך , היהדות במהותה מועברת מהורה לילד – לאמור , יהדותו של היהודי נמצאת בעצם לידתו . עובדה זו משמעותית לאור אותו תהליך אישי – קיומי אשר מוביל לגאולה ומתרחש בה . בשלב זה עלינו להיזכר בכמה צעדים חשובים בתהליך זה אשר ראינו בפרקים א ו – ב . ראשית , יש לזכור את ההתמרה שהאדם עובר בהתגלות , מהעצמיות לנפש . כפי שראינו ( פרק ב סעיף ב ) , העצמיות – להבדיל מן האישיות , שהיא תמיד אחת מרבים – מהותה היא ייחודהּ ( האדם כ – , ( der Einzelne אלא שהיא סגורה בתוך עצמה עד שתבוא עליה אהבת האל . האל קורא לה בשם , והעצמיות , כולה פתיחות , מקבלת את אהבת האל ונעשית לנפש אשר בעצמה תאהב את הרע . תהליך זה מגיע לשיאו במעבר בין השלב האחרון של ההתגלות – תפילת היחיד , לבין אותה תפילת הרבים המתרחשת בגאולה ומעניקה ליחיד סוג דעת אחר . בסוף פרק א ( סעיף ג . 3 ) ראינו כיצד בתפילת הרבים המתפלל זוכה 8 בדומה לנאמר בפרק א ( סעיף ג . , ( 3 אין בכוונתי כאן לפרוש את משנת הנצרו...
אל הספר