הכוח שיבוא לידי ביטוי בהתגלות הוא האהבה . ' עזּה כמּות אהבה ' ( שיר השירים ח , ו ) – בפסוק זה רוזנצווייג פותח את לב – לבו של ה " כוכב " , הספר השני של החלק השני , שכותרתו ' התגלות , או הלידה המתחדשת – תמיד של הנפש ' . כעבור כמה משפטים רוזנצווייג מסביר כיצד המוות – סימנה המובהק של הבריאה המצביע על הקשר ההדוק בין הבריאה לבין העבר – יפגוש את יריבו השקול באהבה , שאחיזתה באדם עצמתית לא פחות , ושמעמידה את ההווה המוחלט כנגד העבר . ' נגד המוות – אשר כאבן –הראשה של הבריאה מיד טובע על כל ברוא את החותמת הבל – תימחה ( unverwischbaren ) של נבראוּת , את המילה " היה " – נגדו מכריזה מלחמה האהבה , אשר מכירה רק את ההווה , חיה רק מן ההווה , ועורגת רק להווה ' .
אל הספר