פרק שישי 'כל אגדות ישראל' לישראל בנימין לבנר ושאלת חינוכו של הילד העברי

האגדה שימשה אפוא את לבנר להדגשת ערכיה ההומניסטיים והסוציאליסטיים של היהדות במהלך הדורות ולהעדפת האוניברסלי על הפרטיקולרי . ערכים אלה היו לחלק מן המחשבה היהודית המודרנית , אך לבנר הוסיף להם בספרו הקשר עממי – היסטורי וספרותי ותוקף תרבותי , חיות ומוחשיות , כדי שגם ציבור הילדים יוכל להזדהות עמם . שנים מעטות מאוחר יותר , כאשר ערכו ביאליק ורבניצקי את ‘ ספר האגדה ‘ ומקומם של ערכים אלו התבסס , הקדישו להם העורכים קטגוריות נפרדות : ‘ כבוד אב ואם ‘ ו ‘ פועלים ועבדים ‘ , או ‘ רחמים על הבריות ‘ ו ‘ דרכי צדקה ‘ . כך היו ערכיה הנלווים של האגדה לערכים מרכזיים ולבסוף אף בלעדיים בשיח על ייצוג היהדות במפנה המאות התשע עשרה והעשרים . סוף טוב כמו סיפור עם טיפוסי זכתה גם האסופה ‘ כל אגדות ישראל ‘ ל ‘ סוף טוב ‘ . כבר עם הדפסת הכרכים הראשונים נוצר להם ביקוש רב והכרכים הבאים יצאו במקביל למהדורות חדשות של הכרכים הראשונים . האנתולוגיה חדרה במהרה למערכת החינוך העברית באירופה וביישוב בארץ – ישראל ונוסחיה שימשו מקורות לסופרים ולמספרי אגדה בני הזמן . ייתכן כי הצלחתה והשפעתה של האסופה קשורות לתכנים שהיא מייצגת , המשלב...  אל הספר