פרק חמישי 'שיחות מני קדם' לזאב יעבץ ומקומו של אשמדאי בתחייה העברית

ספר האגדות ‘ שיחות מני קדם ‘ , אשר יצא לאור כעשר שנים אחרי ‘ ספורי ישורן ‘ למרגליות , זכה , בניגוד לקודמו , לתהודה ולהצלחה רבה . ‘ ואני את אשר לא פללתי לראות ראו עיני הפעם ‘ , כתב דוד פרישמן והוסיף : עולם שכלו חזיונות ומראות נהדרים לנגד עיני , דמיונות הלוקחים את לב הקורא ומזכירים אליו את ילדותו ואת טל הילדות המתוק לנפש ; והשפה אשר בה כתובים החזיונות האלה שפת הנביאים הראשונים היא אשר כמוה לא כתבו עוד בדורנו זה . – והספר הזה הוא אשר העלה על לבי כיום הזה לפתע פתאם את המחשבה הנפלאה , כי גם אני עודני ילד קטן , היושב לימין הזקנה כאז וכעתה , והזקנה מספרת באזני את ספוריה ואזני נטויה וקשבת – העל זאת לא אודה לבעל הספר הזה חסדו ? יוצרים אחרים מחוג הסופרים העברים כיעקב פיכמן ויהושע חנא רבניצקי התרשמו מהישגיו הספרותיים של יעבץ . פיכמן העלה על נס את סגנון כתיבתו החדשני לילדים , סגנון קל ומוזיקלי , ורבניצקי הזמינו להתקין מהדורה נוספת של האנתולוגיה והציע את עזרתו . בנו של מיכה יוסף ברדיצ ‘ בסקי , עמנואל בן – גריון , נזכר אף הוא כי למרות הסתייגותו של אביו ‘ מן ההיסטוריון השמרני ‘ הוא נתן בידי בנו את ספ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי