פרק שני 'קם רעב לאגדה': תחיית האגדה העברית

אם קצרה נפש העלם בעמל הפלפולים , אם בהלכה ממשכה בינתו מלכת עמדה , – אז ישיבנה , ירפדנה בתפוחי קדש הלולים , אז ישאף רוח נדיבה בתוככי האגדה ! העניין המחודש שעוררה אגדת חז " ל בקרב חוקרים ויוצרים בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה כרוך בתפיסתה כביטוי נאמן – קדום ומקודש ועם זאת רווח ופופולרי – של ‘ רוח האומה ‘ היהודית . תחילתה של פרשנות זו בחיבוריהם של אנשי ‘ חכמת ישראל ‘ יו " ט ליפמן צונץ , נחמן קרוכמל ( רנ " ק ) , שלמה יהודה רפפורט ( שי " ר ) , זכריה פראנקל , אייזיק הירש וייס ואחרים . התכונה המרכזית המאפיינת את האגדה בדבריהם היא ‘ אש החופש ‘ . להבדיל 1 ה ' היינה ( מתוך השיר , ' יהודה הלוי ' ) אצל ברדיצ ' בסקי , ' רשות היחיד ( בעד הרבים ) ' , הנ " ל , כתבים , עמ ' . 93 48 אף על פי שהדיון כאן מתייחס לאגדת חז " ל , ולסוגה זו מאפיינים ספרותיים משל עצמה , זיקתה לסוגה העממית הכוללת של האגדה ( המכונה legend או sage ) התהדקה בתרבות העברית המודרנית , ששאפה לבסס את המגעים עם אירופה ולחזק את היסוד האוניברסלי ביהדות . 2 ' כה היה עולם ישראל שמם ימי דור אחד , עד שבאו ( משנות השלשים ואילך של המאה הנוכח...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי