ד. מעמדו של החולה

המצב הקיומי של תלות האיש באישה במושגים הלכתיים , ללא ספק גם מצבו הפיזי והקוגניטיבי של האיש , ובהתאם גם מעמדו ההלכתי , הם רכיב בדיון זה וגם הם חלק מן התמונה הרחבה . בהלכה ישנם מושגים אחדים המתייחסים לאנשים שרמת החיוב שלהם שונה משל שאר בני אדם , בעיקר מי שמוגדרים " חסרי דעת " . במקרה שבו מודבר אפשר לדעתי לפסול על הסף היכללות בהגדרה של " שוטה " או " פתי " . שוטה על פי כללי הגמרא הוא למעשה מי שדעתו השתבשה , והוא נוהג כמשוגע . כמו כן אין המצב תואם את הגדרת " פתי " . המצב הקוגניטיבי כפי שהוגדר בריש המאמר הוא מצב לימינלי : מצד אחד ניכר שישנה הבנה ברמה סבירה וכן ישנם רצונות ומאוויים ; ומצד שני ישנו טשטוש מסוים שקשה לעמוד עליו , מאחר שמוקד הבעיה הוא באובדן התקשורת השוטפת עם הסביבה ובתהליך אטי של התנתקות . ביטוי הלכתי הולם למקרים מעורפלים כאלה אפשר למצוא בדיוני הגמרא במשנת " מי שאחזו קורדייקוס " ( גיטין ז , ע " א ) . המשנה מדברת על שני מצבים : האחד של מי שאחזו קורדייקוס ( שיגעון כלשהו ) והורה לתת גט לאשתו או ביטל הוראה כזאת לאחר שחלה ; המצב השני הוא של " נשתתק " . שני המצבים הללו מתייחסים לשינוי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר