ערך כבוד האדם במשפט החוקתי הגרמני גובש בראש ובראשונה על פי לקחי העבר ומתוך רצון לתת הגנה מוחלטת לאדם באשר הוא אדם מפני השפלה ומפני איבוד צלם אנוש . הוא נועד להגן על האדם במובן המקובל ביותר של המילה , היינו על האדם הנולד , החי , מפני פגיעה קשה בעקרון השוויון בין בני האדם , מפני גירוש ומפני התעמרות שלטונית ומפני פגיעה בזהותו הפיזית או הנפשית . ההתפתחות בפרשנותו של ערך כבוד האדם במשפט החוקתי הגרמני כפי שתוארה בחיבור זה מגלה שתי מגמות מרכזיות : ( 1 ) ניכרת מגמת ההרחבה של ערך כבוד האדם , ניתוקו מגרעין התפתחותו הרעיונית והחלתו על קשת רחבה יותר ויותר של מקרים ; ( 2 ) בד בבד ניכר הניסיון למצוא בכבוד האדם , כערך אידאולוגי מנחה , תשובה לכל שאלה סבוכה הדורשת דיון מוסרי ואתי . מדובר למעשה בשתי מגמות מנוגדות — לעתים כבוד האדם משמש בסוגיות " קטנות " למידותיו , אשר לשם פתרונן אין נדרשת פנייה לערך בעל מעמד מוחלט ככבוד האדם ; ולעתים הוא משמש בסוגיות " גדולות " למידותיו , שאינן יכולות למצוא בערך כבוד האדם ובו בלבד פתרון לבעיה . יותר ויותר נשמעת הטענה שערך כבוד האדם חשוף לסכנה להיהפך לבנלי . כבר דוריג , ...
אל הספר