נחלקת לשתיים : גישה אחת רואה את כבוד האדם כנובע מערך תאולוגי – נוצרי ואת האדם כבריאה בצלמו של האל ; הגישה האחרת רואה בכבוד האדם ערך של משפט הטבע וכוללת פרשנות אידאליסטית המשתיתה את ערך האדם על אוטונומיה ובחירה חופשית . שתי הגישות הללו , החולקות כאמור בסיס משותף , אינן מכירות בהתפתחויות ובפרשנויות אקטואליות למושג כבוד האדם . הן אינן מפרשות את ערך כבוד האדם לאור התפיסה החברתית המקובלת כיום , אלא לאור מקורו התאולוגי או הפילוסופי . לפיכך הגישות הפרשניות של תאוריית הירושה מתבססות על תפיסה תאולוגית , ולחלופין על עמדה פילוסופית , ולא על תאוריה משפטית . תאוריית הירושה מעוררת כמה קשיים : ראשית , היא אינה מבחינה ולמעשה יוצרת זהות בין שני ערכים חוקתיים נבדלים — ערך כבוד האדם וערך החיים ( נושא אשר יידון עוד להלן ) — שכן התאוריה רואה את כבוד האדם ככרוך בקיומם של חיים אשר נוצרו בצלם אלוהים ; שנית , הבסיס הדתי לגישה מעורר קושי , שכן אינו מתאים לעיצובו של ערך חוקתי במדינה חילונית . גישה נוספת להגדרתו הפוזיטיבית של כבוד האדם מכונה " תאוריית ההגשמה " ( . ( Leistungstheorie תאוריה זו רואה בהגשמה אישית בי...
אל הספר