ראגנר היה בנו של ראש משפחה מבני האינואיט . כשאביו חלה ושכב על ערש דווי , הוא קרא אליו את ראגנר ואמר לו שבתום טקסי הקבורה ילכו הוא ואמו לכפרו של דודו , אחיה של האם . האב החולה הוציא אלה מבין קפלי פרוות השינה ונתן אותה לראגנר . האלה הייתה עשויה מעץ מלוטש ומכוסה בחריטות מוזרות . ראגנר מישש את האלה באצבעותיו . היא הייתה חמימה , ולראגנר נדמה היה שהיא חיה . האב דיבר בקול חלוש וראגנר גחן והתקרב אליו . האב אמר שהאלה תביא כלבי ים רבים אל הקיאק שלו כשישיט אותה במי המפרץ בעת הציד , אך הזהיר אותו כי אסור לאיש לראות את המתרחש וכי גם עליו להסב את מבטו . את קסדת הציד שצורתה צורת חרוט , העשויה עץ וגילופי שנהב , מסר האב למשמרת לאמו של ראגנר , עד שיגיע לבגרות . האב עצם את עיניו והפנה את ראשו . כשתמו טקסי הקבורה וכל הקרובים חזרו לבתיהם , הלכו ראגנר ואמו עם הדוד , אחיה של האם , לכפרו , בעברו האחר של המפרץ . הדוד היה ראש הכפר . הוא ראה שראגנר צנום וחיוור , וציווה עליו לשבת בבריכות המים הקפואים עם בני גילו בכל בוקר , כדי שיתחזק ויתחשל בפני הקור . ראגנר עשה כדבריו . בכל בוקר התיישב עם ארבעה נערים בני גילו בב...
אל הספר