א . פתיחה : המוסלמי , סורת יוסוף , ופשוטו של מקרא לפני אי אלו שנים הזדמנתי לאחת מאותן החבורות בהן מתכנסים יחדיו מוסלמים ויהודים דתיים ומנסים לקדם את ההידברות והשלום בין הדתות . אחת המשימות שהוטלה על המשתתפים היתה ללמוד בחברותא פרק מן התנ " ך ומקבילו מן הקוראן . מצאתי את עצמי לומד עם מהנדס משכיל ואדוק בדתו מאחת ממדינות המפרץ את “ סורת יוסוף " מן הקוראן — מקבילתו של סיפור יוסף ואחיו בספר בראשית . הלימוד הזה מילא אותי חדווה . במיוחד נהניתי מהחידושים הדרשניים שבקוראן . לחלק מהם יכולתי לדלות מזיכרוני על אתר מקבילות מחז " ל , ולגבי אחרים , תהיתי אם אמצא לי זמן לעסוק בהם בעיון הראוי . חשבתי לבדוק אם יש להם מקור ידוע , אם הם מעידים על מקור מדרשי שנשתכח מאתנו , או שמא הם המצאה מקורית של מחברי הקוראן . עודי משתעשע מחדוות העיון בחידושי הקוראן , ראיתי שבן שיחי מחמיץ פניו בפגישתו עם התורה . לדעתו , התורה מזייפת את האמת , וסיפורי הקוראן הם האמת לאמיתה . תהיתי , אם הוא אכן מאמין בכל המסופר בקוראן כפשוטו — והוא נעלב מן השאלה עד עמקי נשמתו , על שחשדתיהו לכופר . כששמע שאצלנו אין מאמינים בפשטי המקראות , ...
אל הספר