את הידיעה על הפסקת הגירושים קיבלו תברי האירגוץ הלוחם שישבו במילה 63 מאנשיהם ששירתו במשטרה היהודית . השבר והזעזוע היו נוראים . מאות אלפים נלקחו למורת , משפחות שלמות נכרתו בזעל פני הארמה , כקרב בוגרי התנועה נשתרר יאוש וההנהגה היתה במשבר . העם שעליו רצו להגן אינני עוד ומה על ההתנגדות והיכן הכבוד ? את מאות האלפים לא הצליחו לסחוף אל הקרב האחרון ןמה עתה ? ללא נשק וכמעט האנשים - כלום יעלה בידם לעשות משהו ? נשמעה הקריאה לבצע מעשי יאוש - לצאת לרחובות , לשלוח אש בבתים , להתנפל על גרמנים בידיים ריקות ובהקרבת החיים להציל את שארית הכבוד . לעומתם היו שהרהרו הרהור שני והזהירו מפני מעשי נקם שלא יעוררו שום הר . יצחק צוקרמן ואריה וילנר קראו לנצל את ההפוגה ולהתחיל מחדש : לצאת לצד הארי , לחפש קשרים , להשיג כסף , לקנות נשק ולשקם את הכוח הלוחם . " יצחק צוקרמן עצר בעד הצעירים מלצאת למעשים של התאבדות קולקטיבית , לדברי אריה , " כבר איננו אוונגארד יוצר - יצירתנו יכולה עוד להיות רק הרס ונקם " , אבל ערייך אפשר להתחפר ולחרש רכישת בשק ואם נקמה - שתהיה גדולה בהיקפה ואפקטיבית ככל האפשר , " כליל ה 12 בספטמבר נפלה ההח...
אל הספר