פתח דבר

בספרה " בימי כליון ומרד ' / מספרת צביר לובטקיז כי בדצמבר >* 193 נפרדה מחבריה שנותרו בתנאי מחתרת בשטחים שסופחו לכרית המועצרת ; " עלי הוטל לעבור לשטחי הכיבוש הגרמני - האוכל לחיות שם תחת ערל הנאצים ? עור בימים הראשונים לכיבוש סיפרו כיצר הם מתעללים ביהודים , מכים והורגים בהם וכעיקר משפילים אותם " , האוכל לעמוד בכל אלה ? ... " היה זה מעשה שתבע אומץ לב , נחישות החלטה והקרבה , שתי נערות אחרות שהתלבטו קשות כאותם לבטים אף הקדימו את צכיה בדרכן לשטח הכיבוש הגרמני : םרומקה פלוטניצקה מדרור פרייהייט רטוסיה אלטמן מהשומר הצעיר . טוסיה יצאה בשליחות תנועתה מהריכוז החלוצי בווילנה , שבה לווארשה שממנה נמלטה שבועות מיספר קודם לכן ונודעה כשליחה רקשרית בתנועתה . נושא השליחות שקישרו בין הגיטאות ריתק אותי ום דרתי נפלה על טוסיה אלטמן כאחת הבולטות בהן ובמיוחד בשל נכונותה לשוב לווארשה הכבושה , עד מהרה התבהר לי כי טוסיה היתה אישיות מרכזית בתנועת השומר הצעיר בפולין בימי המלחמה ומתמיהה העובדה כי עד כה לא תועד כמלואו פועלה של רמות מרתקת זו . בוכררן הלאומי שאינו נוטה לשמר ולאמץ שמות רכים נשתמרה בצדק דמותו של מרדכי אניל...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'