מבוא המחקר בנושא הפיתוח בעולם המתפתח ובאפריקה בפרט עבר מהפכה בתחילת המאה ה . 21 בעוד שבעבר הפיתוח נתפס כפעולה המונחית על ידי העולם המערבי ויעדיו נקבעו על ידי גורמים חיצוניים , הרי שכיום הגישה הרווחת היא שיש להשיב את הפיתוח לבעלותם של האפריקאים ולהניח להם לקבוע את יעדיו ולהיות אחראים על המשכיותם של פרויקטים . הטענה היא שרק פיתוח מקומי יצליח לשפר באופן משמעותי את חייהם של תושבי היבשת . מחקרי שבוצע בטנזניה נשען על גישות אלו ושאף לחשוף את הידע המקומי שנתפס כיום כמרכזי במפעלי פיתוח . בבואי לשדה המחקר היתה הנחת היסוד שלי שהפיתוח היעיל ביותר הוא זה שמשתלב באופן בלתי מאולץ עם חיי היומיום של האפריקאים . לפיכך , טענתי המרכזית היא שעל מנת להבין היטב מציאות זו יש לנסות ולהיטמע בשגרה יומיומית זו , לנסות לאמץ את אורח החיים של האפריקאים ולחוות את השדה בדרך בלתי אמצעית ככל האפשר . מטרתי היתה , אם כן , לפתח שיטת מחקר שתשלב אותי כחוקרת במרחב הנחקר ובשגרת החיים של המעורבים בפרויקט הפיתוח הנחקר . בפרק זה אדגים את יתרונותיה של ההשתלבות הזו בשגרת החיים המקומית כמקור לתובנות שלא ניתן היה להגיע אליהן בעזרת ת...
אל הספר