ר ' אליהו בוחבוט בבואו למקנס התאכסן אצל העשיר שלמה בוידר . במארוקו רגילים היהודים לאכול דגים בליל שבת . יום שישי הגיע , וקרה מקרה ולא נמצאו דגים בשוק . שלמה בוידר שלח את משרתו לחפש דגים ולהביאם בכל מחיר . המשרת הסתובב בכל השווקים ובכל חנויות מוכרי הדגים , ולא מצא דג . העשיר שלמה בוידר התעצב מאוד אל לבו ; אורח נכבד ישבות בביתו , והנה אין לו דגים לשבת , הייתכן ? ר ' אליהו ראה את בעל הבית עצוב , וישאלהו למה התעצב ? ויאמר לו בעל הבית : – איך לא אתעצב ? ליל שבת הגיע ואין דגים לכבוד שבת . ויאמר לו ר ' אליהו : – אני אביא לך דג סבל ( דג מיוחד חביב מאוד על יהודי מקנס ) . וישאלהו בעל הבית : – מניין תביא ? הרי בכל העיר אין להשיג אפילו דג אחד . ויאמר לו ר ' אליהו : – אני אביא לך . ליל שבת הגיע . שניהם הלכו לבית הכנסת לקבל את פני השבת . אחרי התפילה חזרו הביתה . הבית כולו מלא אורה . השולחן ערוך . בני הבית יושבים ליד השולחן . קידשו על היין , בירכו ' המוציא ' על הפת והנה כל בני הבית ראו מחבת מלא דגים , על השולחן . אשת בעל הבית צעקה : – מניין הדגים ? הרי לא היו לנו דגים . ענה ר ' אליהו : – אלה הדגים של...
אל הספר