הגדות של פסח , כידוע לכול , הן אספקלריה היסטורית לתהפוכות הגורל היהודי . כל דור ודור מספר ביציאת מצרים ומשקף את דימויי " עבדותו " ואת חזון חירותו על פי מושגי האימה והתקווה של זמנו ובמונחים הנהוגים במיקומו הגאוגרפי . מה שמסביר למשל את ייצוגו של אברהם אבינו בהגדות מנטואה ( 1560 ) וונציה ( 1601 ) כמי שמגיע מאור כשדים לכנען בגונדולה ... הדברים ידועים , והם קובצו בספרו המונומנטלי של יוסף חיים ירושלמי , " הגדה והיסטוריה " . די במבט השוואתי על " ארבעת הבנים " באיורים להגדות מפורסמות לראות שהבן ה " רשע " מעוצב בדמות השטן ההיסטורי המאיים על הקהילה היהודית , או לפחות בדמותו של מופת מוסרי שלילי . ב " הגדת פראג " מ 1526 למשל ה " רשע" הוא חייל גרמני או בוהמי מתחילת המאה ה 16 האוחז בחרב ובחנית , הד לרודפי היהודים של פראג . ב " הגדת אמסטרדם " מ 1695 ה " רשע " הוא חייל רומאי החמוש בשריון , בקסדה , במגן ובחרב , סמל למחריבי בית המקדש השני . חייל זה יככב בגרסאות רבות של הגדות אירופיות מאוחרות יותר . שנים רבות אחר כך , ב , 1921 אייר יעקב שטיינהרדט בברלין את ה " הגדה של פסח " . דמות ה " רשע " שלו ( בחי...
אל הספר