קולה של האמנות על גלגוליו של השופר באמנות הישראלית

" והשופר כבר תקע , השופר כבר הריע לשארית הפליטה בצינוק וכבשן . " ( ש ' שלום , " והגאולה כבר באה " , 1949 ) "— תקע , אליהו ! תקע ! אליהו : ( פתע השחירה טליתו ) תוקע : גניחה — כשיעול שכיב מרע . ככיח דם שחוף — במערב . " ( אברהם שלונסקי , " דווי " , 1923 ) האמנות החזותית אילמת . רוב הפיות בתולדות האמנות — סגורים . על עור התוף אין מוקרנות תמונות , וקרנית העין אינה קולטת תנודות קול . גם זעקת המיוסרים — מפסל " לאוקון " הקלסי וציור " לאוקון " הברוקי ( אל גרקו ) ועד לצועקת האנונימית של אדוארד מונק ( ואצלנו , זועקי " הזעקה " בחיתוכי העץ של מירון סימה מ 1924 ושל יעקב שטיינהרדט מ — ( 1946 גם זעקתם אינה נשמעת , אלא אך נראית . האמן החזותי ניצב אפוא בפני קושי של ממש בבואו לבטא קול ביצירתו . כשהעתיק מיכאל סגן כהן את הפסל " משה " של מיכלאנג ' לו ( אקריליק על בד , , ( 1996 היה יכול , לכל היותר , להצמיד לאוזנו מעין שלט עם המילים " קול ענות אנכי שומע " . וגם אז נקרא את המילים , כלומר נתבונן בהן ( ולא נשכח את רביעיית הפיות שצייר סגן כהן ב , 1978 ש " משמיעים " לעין את אותיות השם המפורש ) . לא , לציירים ו...  אל הספר
מוסד ביאליק