הבהרה : ציורי תנ “ ך אינם בהכרח ביטוי ל “ שיבה אל השטעטל “ , שכן גם מיטב “ אויבי “ העיירה בתרבות הישראלית נדרשו לתנ “ ך , וה “ כנענים “ בראשם . התעקשותנו לכלול את ציורי התנ “ ך של שמואל בונה בספר “ השיבה אל השטעטל “ מבקשת אפוא לכרוך את עיסוקו של האמן בתנ “ ך עם ייצוגיו הציוריים את המסורת היהודית (“ כלי קודש “ , “ כלי בשמים “ , “ סדר פסח “ , “ ספר תורה “ , “ שרף ליד ארון קודש “ , “ ארון קודש “ [ ראו תצלום מס ‘ 23 ] ושאר ציורים משנות החמישים והשישים ) . במלים אחרות , ציורי התנ “ ך של שמואל בונה הם פרק מרכזי במסכת מעשה הגשר שגישרה יצירתו בין החוויה הישראלית החדשה ובין התרבות היהודית הישנה . מאז מפעל החיים התנ " כי של ציורי אבל פן ( שראשיתם ב 1923 בליתוגרפיות לבראשית ) לא נראה בישראל מפעל שאפתני כמו ק " ן ציורי התנ " ך של שמואל בונה . מאיר גור אריה יצר ב 1930 איורי צלליות לספר בראשית . נחום גוטמן רשם ב 1932 רישומים לפי סיפורי המקרא לילדים ( רובם עוסקים בחומש , מיעוטם במגילת רות , בספר ירמיהו ועוד ) . עוד ב 1923 יצר גוטמן סדרה של שמונה תחריטים לספר איוב , וב 1929 יצר שמונה תחריטים לספר...
אל הספר