הציור הזה מ 1924 ( צבעי שמן , 75 X 100 ס " מ ) ( ראו תצלום מס ‘ 8 ) כבש אותי מן הרגע שבו ראיתי לראשונה את תצלומו . את ציורי העיירה הדיכאוניים של יוסף בודקו הכרתי עוד קודם לכן , ולפיכך הופתעתי מרמת ה " נויה זאכלישקייט" ( " אובייקטיביות חדשה " ) הגבוהה שהפגין בציור זה של אומן מצבות יהודי פולני , מן הסתם מציורי השמן הראשונים שלו ( שכן ב 1924 החל לצייר בברלין במדיום זה ) . פיגורטיביות אקספרסיבית — העיניים מלאות התוגה — מעצבת את דיוקנו של סתת המצבות המזוקן המוקף במצבות , העץ המת ( בשלכת ?) שמאחוריו והמקבת שמלפניו . במיטב משקעי המסורת המודרניסטית הפוסט סזאנית יצר בודקו איזונים בין צורות מעגליות לצורות זוויתיות , בין נפחים כדוריים לנפחים קובייתיים , ואפילו לא ויתר על האנך הסזאני ( ראו את העמוד העגול המיתמר מאחורי הסתת ) , ואת האור תזמר בנוסח הקוביסטי הממותן ( ה " אריירגרדי " ) של הזווית והקו המפרידים אורות מצללים . אמון על עקרון ה " נויה זאכלישקייט " הגרמני ( ששנת 1924 היא שנת שיא שלו באירופה בכלל ובברלין בפרט ) עיצב בודקו את הסתת בראליזם חזיתי וסטטי , והציב אותו בסביבתו המקצועית . איני יוד...
אל הספר