עמדתו המסורתית של הממשל הישראלי כלפי אש " ף הייתה שזהו ארגון טרור שאין לדון עימו ושיש לשאוף לחיסולו ולסילוקו מעל פני האדמה . עמדה זו אומצה גם על ידי מדינות מערביות אחדות ובמיוחד על ידי ארצות הברית . אלא שסדקים ראשונים בעמדה האמריקנית נראו כבר בתחילת שנות השבעים , כאשר ארצות הברית עשתה מאמצים למנוע מאש " ף לרדת למחתרת בעקבות אירועי " ספטמבר השחור " . 1970 בעוד שבישראל עקבו בעניין אחר חיסולו של הארגון בירדן בידי גורם ערבי , האמריקנים לא היו שותפים לצהלות השמחה דווקא , וחיפשו דרכי עקיפין כדי להידבר עם נציגי הארגון ולמנוע ממנו להגיע להחלטות של ייאוש . ארצות הברית עשתה זאת באמצעות אנשי אקדמיה כגון פרופ ' רוג 'ר פישר מאוניברסיטת הרווארד , שהגיע לבירות ונפגש עם " אינטלקטואלים" פלסטינים כדי לשכנעם שלא לרדת למחתרת . המגמה של ארצות הברית התמקדה בחיפוש דרכים יצירתיות כדי ליצור אצל אש " ף מוטיבציה לחדול מטרור ולהפוך לארגון מדיני . מגמה זו , שגרמה לישראלים רבים זעם ותסכול , נמשכה גם בשנים הבאות ביתר שאת , אך כמעט תמיד באופן חשאי . כל עוד המאבק היה בשדה המערכה , הממשל הישראלי ניצח בכל קרב . אלא שבשד...
אל הספר