פיצול כוחות ומאבק פנים פלסטיני שנים רבות ייחלו בקהילה הפלסטינית להנהגה עצמאית אותנטית , שתזוהה באופן מלא כהנהגתם שלהם . כל התורות והאידיאולוגיות שצמחו במזרח התיכון והגיעו גם לירדן ולגדה המערבית גרמו לפלסטינים רבים לנהות אחריהן , אך החל משנות השישים של המאה ה 20 חלה תפנית בנושא זה . המפלגות הפוליטיות החלו מאבדות את תמיכת האוכלוסייה המקומית , משום שהן לא הובילו את הפלסטינים להישגים כלשהם ורק הגבירו אצלם את תחושת מפח הנפש והאכזבה . לטענת החוקרים פואד עג ' מי וחוסאם מוחמד , למרות שאירעו מספר אירועים היסטוריים שפגעו בתפקידו הפוליטי של רעיון הפן ערביות בפוליטיקה הפלסטינית , הפלסטינים המשיכו לראות עצמם הן כערבים והן כפלסטינים , בעיקר במושגים חברתיים . נכון שהמפלה הצבאית של מדינות ערב ב ' 67 חיבלה קשות ברעיון הפן ערביסטי הן מבחינה אידיאולוגית והן מבחינה פילוסופית ציבורית , אבל , לטענת החוקרים , נטישה מוחלטת של הרעיון לא הייתה . אלא שכאשר כבר הצליחה החברה הפלסטינית להצמיח מתוכה הנהגה ראויה , היא הצמיחה לא אחת כי אם שתיים – את פת "ח ( תנועת השחרור הפלסטינית ) ואת אש " ף ( ארגון השחרור הפלסטיני...
אל הספר