יוני . ' 67 האש שככה . הדי תותחים אמנם נדמו אך " עשן הקרב " טרם נמוג . המחזות שנגלו לאנשי הממשל הישראלי , אזרחים וחיילים כאחד , כללו גופות שטרם פונו , בתים חרבים , כבישים הרוסים ומכוניות שרופות בצידי הדרכים . מלחמה . פה ושם נראו גם שיירות של פליטים רעבים , צמאים , בוכיים ומבולבלים , נעים לעבר נהר הירדן שגשריו פוצצו . שאלות רבות הועלו בתוך משרדי הממשל הישראלי : כיצד מיישמים את מדיניות " הממשל הנאור " ואת עקרון " המעורבות המינימלית " בחיי התושבים , כפי שהנחה שר הביטחון דיין ? כיצד מדברים שלום עם אוכלוסייה עוינת ? ובכלל , כיצד יוצרים קשר חיובי עם אוכלוסייה בשטח כבוש ? הזירה עצמה לא הייתה בשלה עדיין ליצירת קשר חיובי . ברקע הדברים הייתה סוגיית מובלעת לטרון . מובלעת לטרון בניגוד להתרחשויות במלחמת העצמאות , 1948 שבמהלכה חרבו כפרים ערביים רבים , הרי שבמלחמת ששת הימים 1967 נהרסו ארבעה בלבד , כולם במובלעת לטרון . האזור קרוי כך משום המבנה הגיאוגרפי של שלושת הכפרים העיקריים ששכנו שם – יאלו , עמואס ובית נובא – שביחד יצרו מובלעת ירדנית שגבלה עם ישראל עד שנת 1967 וחלשה על הכביש לירושלים . הכפר דיר אי...
אל הספר