הביהביוריזם: הדגשת ביטויי ההתנהגות החיצוניים

בתחילת המאה ה - 20 רווחו בפסיכולוגיה תורות שהתבססו על מדעי הטבע כמערכת אינטלקטואלית - אובייקטיבית המבוססת על ההיגיון , מערכת שהידע שלה נקנה באמצעות ניסוי . בעקבות תאוריות אלה פותחה תאוריה פסיכולוגית שהתבססה על מבעי התנהגות שאפשר לצפות בהם ועל הניסיון לאמן מבעי התנהגות רצויים ולהכחיד את הלא - רצויים . התאוריה אינה עוסקת במערכים ובפעילויות של המוח , אלא במבעם החיצוני בלבד , המתבטא בהתנהגות ( , ( behavior ומכאן השם ״ביהביוריזם״ ( . ( Watson , 1913 הגישות הפרוידיאניות , שהדגישו תהליכים תת - הכרתיים בלמידה , עוררו חוקרים לחפש גישות אחרות שיוכלו לעמוד במבחנים אמפיריים מבוססים . מתוך כך צמחה הגישה הביהביוריסטית , ששאפה בעיקר להפוך את הפסיכולוגיה למדע מדויק שאפשר לבחון במעבדה , לכמת במדדים מדויקים ולתאר באמצעותו בצורה ישירה את פניו הגלויים של האורגניזם הלומד ואת התנהגותו . מייסד הזרם הזה היה ג׳ון ברודס ואטסון ( . ( John B . Watson , 1958 – 1978 ואטסון ייחס חשיבות רבה להתנהגויות של האדם ובעלי החיים . הוא חקר את אותן התנהגויות שאפשר לחקור מנקודת המבט של המסתכל מבחוץ ( לעתים כשהוא מצויד בכלי מדיד...  אל הספר