'צלקתו של אודיסאוס': מציאות, היסטוריה ואמת

אוארבך הופך על פיו את בניין הפילולוגיה המודרנית . הוא מייהד אותה , ובכך הוא נוקם סוג של נקמה פילולוגית בשמו של האל היהודי העריץ , המפחיד , הרואה הכול ואינו נראה . James I . Porter , “ Erich Auerbach and the Judaizing of ) . Philology " ) 2008 פרשנות בכיוון קבוע מראש הופכת לשיטה כללית של תפיסת המציאות . המושג אלוהים אצל היהודים אינו עילה דווקא , אלא בעיקר סימפטום של האופן שבו הם תופסים ומציגים דברים . אוארבך , מימזיס ) 1946 ( כשאנו קוראים את מימזיס בידיעה שהוא נועד להיות בחלקו הפרכה פילולוגית - אידיאולוגית של הפילולוגיה הארית והברבריות הנאצית , ומכאן שהוא אפולוגיה על הגנת המסורת ההומניסטית היהודית -נוצרית במערב , מתבררים לנו עניינים רבים שהיו תמוהים ומוזנחים עד כה . הפרק הראשון , ' צלקתו של אודיסאוס ' , נכתב על יסוד הרעיונות שפיתח אוארבך ב ' פיגורה ' : הפרשנות הנוצרית - פיגורלית של ההיסטוריה כדרך להבין ולפרש את המציאות . ואולם הפרק הראשון והאחרון של הספר אינם בגדר ראשית ואחרית ) alpha and omega ( בלבד ; הם בנויים מתוך ניגוד ברור וגלוי זה לזה . האחד עוסק בעליית הייצוג הרציונלי של המציאות...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד