מעמדה של 'אמונת חכמים' בסאטירה העברית במאה התשע־עשרה

כל חמלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת . ' אפיקורוס : רב > ר ' חניכא אמר > תרו " חו זה המבזה תלמיד הכס . דרכה של סאטירה שהיא מת 0 תחת והולכת בתקופה של שידוד מערכות וירה * שלוחה לסתירה ולבניין , לסתירה לשם בנייה ולבנייה לשם סתירה בם יחד . טרל ממנה את יצר הסתירה — אץ היא יצירה סאטירית כלל ועיקר ; טול ממנה את יצר הבנייה — הריהי בגדר השמצה עקרה שהורתה , לידתה רקבךרתה בטומאה . מטיבה ומאופיה של מלחמת תרבות שאין היא מסתפקת בתקיפת אידיאות בלבד , אלא שואפת לערער גם את מקורותיהן ואת נושאי דגלן , מלחמת אידיאות קשה ממלחמה בנושאיהן , עמוקה יותר , ובעלת השלכות רבות יותר לעתירה של ארמה . מן המפורסמות שאינן צריכות לראיה היא התופעה , שהספרות העברית החדשה משלהי המאה הי " ח ואילך עומדת בסימן של שירוד מערכות . אות הזינוק למאבק ניתן , שלא מדעת , על ידי נפתלי הירץ וייזל בקונטדםו 'דברי שלום ואמתי ( תקמ " ב , ( 1782 שבו ניסח במיליטאנטיות רבה את המשפטים הבאים ? המסכל חקי האלהים , ויודע תורת האדם , אע " פי שלא יהנו מאורו חכמי ישראל בחכמת התורה , יהנו ממנו שאר כני אדם שבכל העמים , והמסכל חורת הארם , אע " פי ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן