ואולם לימים התנער מוסוליני מכל היעדים החברתיים והפוליטיים שנחשבו מעשיים ומוגדרים והצהיר כי הם לא היו ביטוי לדוקטרינה כלשהי , אלא רק שאיפות שיש לשכללן עם הזמן . הפשיזם , אמר , אינו " עולל של דוקטרינה , שפותח מראש בפרטי הפרטים ; הוא נולד מתוך הצורך בפעולה , והיה למן ההתחלה מעשי ולא תאורטי " . זו הייתה רציונליזציה , ממרחק כמעט עשרים שנה , של השינוי העמוק שעברה התנועה שלו בתוך לא יותר משנתיים . בעיני מוסוליני , האופורטוניסט העילאי , המצע שהוכרז עליו במילנו נועד שיתעלמו ממנו , יעקפו אותו ויתאימו אותו לצרכים הפוליטיים המשתנים . ה " סוציאליזם" של התנועה שלו היה כפוף מאז ומעולם למטרת התחייה הלאומית , רעיון מעורפל אך רב - כוח שהצליח לאחד , ולו רק על פני השטח , אינטרסים שונים מאוד . עקרונות היו כקליפת השום בעיניו , הכוח - חזות הכול . כך פנתה התנועה שלו ממהפכה לקונטרה - מהפכה . התמיכה בשביתות הפועלים בראשית הדרך פינתה את דרכה בסתיו 1920 לפרישת יחידות פרה - צבאיות פשיסטיות כדי לשבור שביתות בשם האינטרסים של בעלי הקרקעות והתעשיינים . בחודשים שלאחר מכן הוחמרה מאוד האלימות שאפיינה את פעולות היחידות הל...
אל הספר