המאפיינים המרכזיים של האלוהות המקראית גבריים , לפחות במובנים ארכיטיפיים ידועים . כמו אלים אחרים במזרח הקדום , גם האל הזה הוא לוחם , והוא מבטא את עצמו באמצעות כוח , אלימות ושררה . מובן שאפיון ארכיטיפי כזה הוא ממוקש משום שהוא מניח שלוחמה , כוח ושררה אמורים להיות מזוהים עם גבריות , ואילו תכונות או נטיות כגון הזנה , הכלה , רכות וקבלה אמורות להיות מזוהות עם נשיות . והרי האלה הכנענית ענת היא אלה לוחמת ואלימה ) אף על פי כן , היא מזוהה גם עם חושניות ועם פריון ( , ואילו האל " הגברי" יהוה מתואר גם כרחום וחנון ורב - חסד וכמשפיע דגן ותירוש ויצהר . יתר על כן , בשירת האזינו ובפרקים מהושע ומיחזקאל שנידונו כאן , הוא מתואר ) לפחות בתחילת המעשה ( כמי שאסף תינוקת נטושה בשדה , רחץ והזין וגידל וטיפח אותה . אם תרצו , הוא מופיע שם כמין אב חד - הורי , ואף כמי שמצטיין בתכונות אימהיות דווקא ) אם כי לאחר מכן הוא הופך להיות המאהב של אותה תינוקת שהפכה לנערה ( . אולם המאפיינים המרכזיים של הופעתו הם בכל זאת כאלה הקשורים ללוחמה , לאדנות ולשררה . ברם , כפי שהודגם לעיל , האדנות והשררה אינן ממצות את העניין , שכן האל הזה...
אל הספר