לפני שאגש לעסוק בצדדיו הדמוניים של האל עלי להידרש לסוגיה עקרונית הנוגעת למונחים " טוב " ו " רע " בנוגע לאל זה , שהרי התיבה " דמוני " מניחה זיקה לפראי , לכאוטי , לאירציונלי וגם לרע , ואינה מתיישבת עם אפיונו של האל כטוב , לבטח לא כטוב מוחלט . לכן יש טעם להבהיר כמה עניינים הנוגעים להצגת האל כטוב , כפי שהיא משתמעת מן המקרא . אלים בדתות פוליתאיסטיות אינם מזוהים במובהק כטובים או כרעים . הם פועלים על פי אינטרסים , גחמות ותשוקות . לעתים פעולתם גוררת תוצאה היכולה להיראות חיובית או שלילית , אבל עשיית הטוב כשלעצמו אינה עומדת בראש מעייניהם . לכן הצבת האידאה של הטוב אצל אפלטון כאידאה עליונה שיש לשאוף אליה אינה עולה בקנה אחד עם הדפוסים המוכרים מן המיתוס היווני או ממיתוסים פגניים אחרים . לעומת זאת , האל המונותאיסטי ביהדות ) ולאחריו גם האלים בנצרות ובאסלאם ( מזוהה עם הטוב , או ליתר דיוק עם דבר-מה המכונה " טוב " במקורות היהודיים , ומוצב כניגודו של מה שמכונה " רע " . עיון מקרוב בקטגוריות אלו כפי שהן מובאות במקרא מעלה תמונה מורכבת ולא חד - משמעית . הקטגוריה " טוב " אכן מיוחסת לעתים קרובות לפעולות האל , ל...
אל הספר