שלא כהתפשטות המהירה ואחוזת ההתלהבות של ירושלים מזרחה , התפשטותה של תל אביב דרומה התרחשה לאט , בלי אופוריה ותוך כדי ויכוח . ביוני 1967 הזיזה ירושלים את מרכז הכובד הסמלי שלה לאזור שכבשה זה עתה . אמנם שום משרד ממשלתי לא עבר לעיר העתיקה , והמשרדים המעטים שעקרו למזרח ירושלים התמקמו סמוך לקו הגבול הישן , אבל העיר העתיקה וסביבתה התגלו לפתע כנכס רב - ערך . לעומת זאת תל אביב לא ראתה ביפו מרכז , אלא נטל כבד . מאז השאירו מייסדי תל אביב את יפו מאחוריהם ב - 1909 ופנו צפונה , נטו אנשי העיר העברית לתפוס את עצמם באופן סטריאוטיפי . תל אביב ראתה בעצמה עיר אירופית היגיינית , מודרנית , שקטה ותרבותית , וזאת לעומת יפו הערבית , העצלה , הפראית , ילידת המדבר , המזוהמת והרועשת . אף שהדימוי היה רחוק מהמציאות שהתקיימה ביפו עד , 1948 בחרו מרבית התל אביבים להתכחש למציאות והעדיפו להזדהות עם הדימוי . המלחמה בין הערים הרסה את רקמת החיים המעורבת ולבסוף השליטה את הדימוי על המציאות . תל אביב הייתה העיר שבה הוכרזה עצמאות ישראל ב -14 במאי , 1948 ואילו יפו הייתה התוקפן שהובס . תבוסת יפו פתחה אפשרויות חדשות לפני תל אביב . הי...
אל הספר