" העבר הוא ארץ אחרת , אבל ארץ שהשאירה את עקבותיה במי שפעם חיו בה " . 1 אריק הובסבאום , היסטוריון בבוקר יום שני של 5 ביוני 1967 לא תיארתי לעצמי שיום זה יציין את פתיחתו של פרק חדש בהיסטוריה . נסעתי באוטובוס לבית הספר בלי לדעת שבאותו זמן ממש החלה מלחמה . מתח רב הורגש באוויר בשלושת השבועות שקדמו לאותו יום . תחושה של חרדה עמוקה לגורל המדינה אחזה בכול , והיא חלחלה גם להכרתו של הנער בן ה -15 שהייתי . ירושלמים שחוו את המצור של 1948 אגרו מזון והציבו שקי חול בכניסה לבתיהם ובחלונות דירתם . אבל ברחוב לא נראה שום סימן שהמלחמה קרובה היום יותר משהייתה לפני שבוע . מההר הגבוה במערב ירושלים שעליו שכן בית הספר נראתה המלחמה במזרח העיר מרוחקת . רק רעש עמום הגיע לאוזניי . בסביבות שתיים בצהריים החלטתי לחזור לביתי . ליד הכניסה לבית הקברות בהר הרצל עלה אוטובוס באש . זה היה המפגש הראשון שלי עם המלחמה . המראה היה מפחיד אבל לא משתק . במרכז העיר השומם ירדתי מהרכב שנתן לי טרמפ . קולות חזקים של ירי ופגזים הזהירו אותי לבל אלך דרך רחוב המלך ג ' ורג ' , שהיה חשוף בחלקו לירי מחומת העיר העתיקה . דרך רחובות צדדיים ושותקים...
אל הספר