נבי רובין היה המקום הקדוש שבחרו לעצמם אנשי יפו באמצע המאה ה - . 19 באתר זה , השוכן כ - 14 קילומטרים דרומית לעיר , קבור על - פי מסורת מקומית - מוסלמית ראובן , בנו של יעקב . למקום זה הגיעו אנשי יפו פעם בשנה , בתקופה שבין יולי לספטמבר , לאחר קטיף התפוזים והטיפול בפרדסים . החגיגות במסגד נבי רובין נמשכו בין שלושה שבועות לחודש , תקופה שריטואלים דתיים - אסלאמיים ( מילת בנים , תפילה , בקשות מהנביא ראובן שיעזור להוליד בנים וכולי ) , ואירועים ארציים , מהם חושניים ביותר , שימשו בה בערבוביה . זה היה האירוע החברתי החשוב ביותר ביפו , הפנינג עירוני בעיקרו , שבו השתתפה העילית החברתית והכלכלית של יפו לצד בני המעמדות הנמוכים . עד לעליית משקלה של יפו במאה ה - 19 כעיר מרכזית יצאו החוגגים מרמלה , העיר שהובילה עד אז את חגיגות נבי רובין . מאמצע המאה ה - 19 נספחו בני רמלה לאנשי יפו לצד תושבים מלוד ומעזה , איכרים מכפרי הסביבה ומבקרים רבים , שכללו גם יהודים תושבי האזור . " גם יהודים יכולים ללכת בחודש ההוא אל המקום הנ " ל בלי כל פחד והישמעאלים מוקירים את היהודים ומכבדים אותם בבואם אליהם שמה ובפרט למי ששמו ראובן ...
אל הספר