עד אמצע המאה ה - 19 הייתה ירושלים עיר קטנה , שחומותיה גודרות את זהות יושביה ומכתיבות את דפוסי חייהם . ב - 1840 מנתה ירושלים כ - 13 , 000 תושבים בלבד . רחוב יפו היה הציר שדרכו נפתחה ירושלים במהוסס מערבה . מציאות זו נכפתה עליה לא מעט בשל תבוסותיה הצבאיות של האימפריה העות ' מאנית למעצמות אירופה . האימפריה הנחלשת אימצה שורה של רפורמות מנהליות וטכנולוגיות מערביות כדי להתמודד עם המערב בכליו שלו . היא גם נאלצה להקנות מעמד משפטי מיוחד לנתינים של המעצמות שנגסו בשטחה . ירושלים הייתה אחד המקומות הראשונים בפרובינציות העות ' מאניות שבהם הוקמה עירייה . זו נוסדה ב - 1867 על - פי הדגם של עירייה שכבר פעלה אז שמונה שנים באחת משכונותיה של איסטנבול . ייסודה של עיריית ירושלים הביא לידי שילובם של בני העילית המקומית במנהל האימפריאלי וסייע להפיכת ירושלים למרכז פוליטי . בשנות ה - 60 של המאה ה - 19 החל רחוב יפו את דרכו כדרך עפר שהובילה למתחם " נובו ירוסלימה " , ירושלים החדשה . הרוסים הקימו את " ירושלים החדשה " בין השנים , 1869 - 1859 וזו כללה קונסוליה , בית חולים ואכסניות לעולי רגל . שם המתחם מגלם יומרה גדולה ש...
אל הספר