"לגפנים שלנו חיים לא קלים": יקבים ותיירות יין ביהודה ושומרון

המחוז שבו נרשמה הצמיחה הגדולה ביותר במספר היקבים בשנים האחרונות הוא ללא ספק יהודה ושומרון , שם פועלים , נכון לשנת 92 , 2201 יקבים ( לעומת 41 בלבד ברמת הגולן ) . מלבד זה יש באזור גם כרמים , המספקים ענבים ליקבים הממוקמים ממערב לקו הירוק . חקלאות בשטחי מריבה אינה דבר חדש . גידולים חקלאיים תופסים שטח באופן פיזי ולכן נחשבו תמיד לדרך יעילה להשתלטות על טריטוריות ולהחזקה בהן . לכרמים וליקבים , עם זאת , יש יתרונות נוספים בנסיבות הייחודיות של ההתנחלויות . היתרון הראשון הוא שמדובר בתעשייה המזוהה באופן מובהק כישראלית . ייצור משקאות אלכוהוליים וצריכתם אסורים על המוסלמים , שהם רוב תושבי האזור , ולפיכך - בניגוד לזיתים או לשדות חיטה - לא יכול להיווצר ספק למי שייך כרם הענבים . זיהוי ודאי זה מונע סכסוכי קרקעות ומפגין " נוכחות יהודית " בשטח . יתרון נוסף טמון בכך שיקבים אפשר לשווק גם כאתרי תיירות , וכך לקבל תקצוב ממשלתי כפול : לא רק ממשרד החקלאות אלא גם ממשרד התיירות ( . ( owh profits , 2011 לבסוף , כפי שכבר ראינו ביחס לרמת הגולן , תיירות מסייעת לנרמל את הטריטוריה . גם אחרי יותר מארבעה עשורים , נדמה כי פר...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד