השילוב של החדש והישן , הפיתוח והמסורת , המגדלור ונמל האם , מחזיר אותי אל יקבי רמת הגולן , שבהם פתחתי את הספר . אך הפעם , במקום להתמקד ביקבים , אני מבקשת לדבר על רמת הגולן עצמה . האירופיזציה והיין קשורים הדוקות לשאלת המקום - הממשי והמדומיין - באמצעות אחד המושגים המרכזיים בתחום היין : הטרואר ( . ( terroir מונח זה מציין את כלל מאפייני בית הגידול של הענבים שמהם יוצר יין מסוים ( גיאוגרפיים , גיאולוגיים ואקלימיים ) , אשר משתקפים בטעמו הייחודי של היין ומבדילים אותו מיינות אחרים . " הטרואר הוא הכול ! " קבע היינן רוני ג ' יימס . לדעתו , תפקידו המרכזי של היינן הוא להכיר את תכונות הטרואר ולמצות את יתרונותיו : תשעים וחמישה אחוז מהיין זה הטרואר . הגפן שואבת את החיות , הטעמים , הניחוחות והצבעים מהקרקע ומהאקלים . יצירת היין היא מעין מניפולציה , המוציאה מהגפן באמצעים טכנולוגיים את אשר קיים בה . אני מאמין שצריך להכיר את בית הגידול , את מבנה האדמה , הרכבה והתנהגותה . ליינן חלק קטן בטיבו של היין , לטרואר מגיע את כל הקרדיט . ההיבט הטרוארי מודגש , כאמור , בעיקר ביינות " העולם הישן " וביקבי בוטיק , השמים דג...
אל הספר