ניתן להצביע , אם כך , על קשר הדוק ומעגלי בין יין ובין סוגי הון שונים . מצד אחד , לבעלי האמצעים הכלכליים יש גישה לרכישת היין ופנאי ללימוד תחום היין ולתרגולו השוטף ; מצד שני , השליטה בתחום היין מקרבת בתורה בין חברי המעמד , מאפשרת להם להעצים את הונם התרבותי וכתוצאה מכך גם את ההון הכלכלי . כך מתחולל גידול ספירלי של ההון הנצבר , תוך הרחבה הדרגתית של המרחק החברתי בין מי שבפנים ובין מי שנותר בחוץ . בשלב זה חשוב לבחון מי נעדר , לרוב , ממעגל צרכני היין והמדברים בו - וכוונתי ליין כסוגיה מגדרית . מעבר לפערים בהכנסה בין גברים ונשים , יש הטיות תרבותיות המשפיעות על המעגלים החברתיים ועל הקשרים העסקיים הפורמליים והבלתי - פורמליים , וכתוצאה מכך גם על היכולת לצבור הון . שדה היין הוא דוגמה מובהקת לכך . " שותי היין בקרב היהודים היו בעיקר גברים , ובאשר לנשים , נאמר בתלמוד , כי מוטב לה לאישה שתתענג על בגד יפה " ; כך תואר דגם צריכת היין בתקופת האלף הראשון לפנה " ס ( דייגי - מנדלס , בתוך גל-כהן וגולדפישר , . ( 2003 הרגלים תרבותיים רווחים מבחינים בין משקאות " גבריים " ו " נשיים " . קפה , למשל , זוהה במחקרים כמ...
אל הספר