יש לזכור כי גם הביקורת על צריכת הראווה המופגנת והבזבזנית היא צורה של התבדלות וראווה בפני עצמה - וההאשמות שהוטחו בבעלי ההון הכלכלי בגין צרכנותם הריקנית הן חלק מאסטרטגיות ההתגוננות וההתבחנות העצמית של בעלי ההון התרבותי מבעלי ההון הכלכלי . אלה מבכרים להבליט את חשיבותה של ההבנה ביין , את התחכום ואת יכולת הניתוח והשליטה ברזי השפה על פני החוזק הכלכלי שמאפשר מימון יינות יקרים . " להתעניין בדברים לא חשובים זו אמירה חברתית " , טען היינן יאיר מרגלית , " סימן שיש לו פנאי ויש לו כסף שהוא יכול לבזבז " . אף שהיין מהווה עיסוק מרכזי מבחינתו , מרגלית בוחר להגדירו כ " דבר לא חשוב " . סתירה - לכאורה זו היא שורש העניין בכלכלת הראווה : כדי למצות את המקסימום מכלכלת הפנאי , יש להדגיש את הממד ה " מיותר " והבזבזני שלה . אם מרגלית היה אומר שיין הוא דבר חשוב , כמו עבודה או מזון בסיסי , הרי שיש הצדקה מלאה להקדיש לו זמן ומשאבים . לכן , דווקא האי - חשיבות והדגשת הבזבוז הן שמביאות את הראווה לחזית . ובלן הראה כיצד המעמד האריסטוקרטי של המאה התשע עשרה ביקש לבסס את מעמדו החברתי באמצעות הפגנת בזבוז זמן , דהיינו , עיסוק ב...
אל הספר