יין ואמנות

אחת מהטקטיקות לקידום היין , תוך קישורו האסוציאטיבי עם יוקרה ועם תרבות בינלאומית , הייתה חיבור מכוון עם שדות תרבותיים מוכרים ומוערכים . תפיסה הוליסטית זו , המחברת בין יין לתחומים אחרים , כמו אמנות או גסטרונומיה , אינה ייחודית ליזמי התרבות הישראלים . גישה דומה הנחתה את חלוץ תעשיית היין הקליפורנית ואחד מסוכני התרבות הדומיננטיים בארצות הברית , רוברט מונדאבי . בנאום שנשא ברב שיח שהתקיים בישראל באמצע שנות התשעים טען מונדאבי כי הוא " מוכר אורח חיים " ותיאר את חזונו : יין גדול הוא אמנות , ואני מוקף באמנות איפה שעושים אותה . מוזיקה , ציור , פיסול , אוכל מעולה . אני רוצה את היין שלי עם רכות בטן של תינוק ועוצמת הקול של פאברוטי . קל ונעים , עם עומק ומורכבות . זה מה שמשדרת התווית שלי ( שאול אברון , " שישה בקבוקים מגיעים ביוני " , מעריב , אפריל . ( 1994 שימוש ביין כחלק מאורח חיים שמוקיר יצירות אמנות ומוזיקה הוא אחד מן העקרונות שסוכני השינוי המקומיים אימצו וביקשו לקדם באמצעות תמיכה בפעילויות תרבות קהילתיות . יקבים נתנו חסות לאירועי תרבות מגוונים הקשורים באוכל ובתרבות , כגון פסטיבלי אוכל ויין , מופעי ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד