לקראת סוף שנות השמונים גדלה נוכחותו של היין בתקשורת . ענייני יין סוקרו בעיתונות הכללית והמקומית ובמסגרת מדורים קבועים במוספי העיתונים ובתוכניות הרדיו . נושאי הכתבות היו מגוונים והשתנו בהתאם למדור שבו הופיעו : כלכלה , עסקים , בישול או פנאי . חדירתם של טקסטים שעסקו ביין , אינסטרומנטליים או אינטלקטואליים , לתוך השיח התרבותי המקומי , העבירה בבת אחת את תחום היין למרחב הציבורי והגדילה באופן משמעותי את המודעות הציבורית אליו . כך נוצר מצב שבו גם אלה שלא צרכו את היין באופן אישי התוודעו אליו ולפעילויות שמתלוות לו . ניתוח האירועים הצביע על הקבלה בין התפתחות הביקורת ובין התבססות שדה היין המקומי . המעבר ההדרגתי מתיאורים דיווחיים וכלליים לכתיבה ביקורתית במסגרת מדורי יין קבועים בעיתונים ובטורים נפרדים במדורי האוכל וביקורת המסעדות הומולוגית להתקדמותה המקצועית של תעשיית היין . נראה כי השיפור המשמעותי באיכות היין " אילץ " את הכותבים להתאים את הטקסטים לנסיבות החדשות , דהיינו , להתייחס ליין עצמו ולא להסתפק בסיפורים שקשורים בו . מרואיינים מעמדות שונות בשדה הדגימו את ההשפעה הישירה של ביקורת היין המקצועית על...
אל הספר