האחד הוא חינוך לדבר מה ידוע ומוכר , כפי שעושים מורי בית ספר יסודי המלמדים קרוא וכתוב או הורים המייצרים " ילד מחונך " בהתאם לכללים ידועים מראש . במקרה כזה מדובר בחינוך מוסדי וממוסד , שהכללים והשפה שבהם הוא פועל ידועים מראש ומבחן ההצלחה נעשה בהתאמה לאותם כללים ( הצלחה במבחנים והנהון מאשר מצד המחנכת או הסבא והסבתא ) . המצב שונה כשמנסים לחנך למשהו בלתי מוכר , כזה שכלליו מעורפלים ושלמרבה הקושי גם המחנכים עצמם אינם שולטים בכלליו . במקרה זה צריך ללמד שפה חדשה , בלתי מוכרת כמעט לכל הצדדים , ונדרשות גמישות מחשבתית ומוכנות לטעות וללמוד תוך כדי תנועה . התובנה החשובה של שחקני השדה המתהווה הייתה שאין די בשיפור רמת היינות שמיוצרים בישראל , אלא יש להרחיב את גוף הידע ולהרחיב את השיח בנושאי יין . לאלה היו כמה פנים : קורסים ובתי ספר ליין , חנויות ייעודיות , עידוד כתיבה בעיתונות היומית ובמגזינים מתמחים , פיתוח שפה מתאימה וקישור בין יין לשדות תרבותיים נחשבים אחרים . עוד לפני ההתייחסות ליין כאל מוצר תרבותי , יש לזכור שמדובר במשקה . לפיכך , בסופו של יום , צריכת היין ושיפוטו - בהנחה שלא מדובר ברכישת יין לצור...
אל הספר