הקמת יקבי רמת הגולן: לוגיקה ישנה מוחלפת בחדשה

הרעיון להקמת יקב חדש ומודרני ברמת הגולן בתחילת שנות השמונים , שיקלוט את ענבי המקום שהיו ידועים באיכותם , היה חלק מעסקה כלכלית ששמשון ולנר , קיבוצניק ויזם מצליח ומוכר בגולן , התבקש לבחון . ולנר בדק את כדאיותו הכלכלית של הפרויקט עם מומחי יין אמריקנים , ולאור תגובותיהם החיוביות נענה לפנייה . שני גורמים מצאו עניין במיזם החדש וסייעו להוצאתו לפועל : הראשון היה קבוצת משקים חקלאיים ( קיבוצים ומושבים ) מרמת הגולן , שעבורם הייתה זו דרך לחזק את אחיזתם באזור , להגדיל את הייצור החקלאי ולהרוויח פעם נוספת כשותפים במפעל שיקלוט את הפרי ויעבדו . הגורם השני והמשמעותי בתהליך ההקמה היה משרד המסחר והתעשייה , שנתמך בהחלטות ממשלת הימין בראשותו של מנחם בגין . מדיניות הממשלה תמכה בהקמת מפעלים תעשייתיים בגולן , מתוך שילוב של מניעים אידיאולוגיים - ציוניים , חברתיים וכלכליים ובמטרה ליצור מקומות עבודה לתושבי הגולן ולהעמיק את הקשר עם המקום . הקמת יקב תעשייתי הפועל בשיטות טכנולוגיות מתקדמות הצטרפה לשרשרת הפרויקטים שהוקמו ברמת הגולן בשנים אלו , במסגרת העידוד הממשלתי לפיתוח האזור . פוטנציאל היבולים הגבוה ברמת הגולן היה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד