א. הגנאלוגיה של המיסטיקה

המושג " מיסטיקה " הפך פופולרי מאוד בסוף המאה התשע - עשרה ובראשית המאה העשרים בקרב תיאולוגים וחוקרי דת ואף בקרב הציבור הרחב . מקור המושג הוא בשם התואר היווני υστικός μ , הנגזר ככל הנראה מן הפועל ύω μ שמשמעו " לסגור " ( ובעיקר " לעצום עיניים " או " לשתוק " ) . לפני תקופת הנצרות שימשה המילה לתיאור פולחנים סודיים ( υστικά μ τά ) ולכינוי המשתתפים בהם ( υστικοί μ οί ) . המילה היוונית חדרה לעברית בשלהי העת העתיקה , והמילה " מיסטורין " מופיעה כמה פעמים בספרות חז " ל ( למשל בבראשית רבה נ , ט ) . בתיאולוגיה הנוצרית זכה המושג היווני למקום חשוב . אבות הכנסייה השתמשו בתואר " מיסטי " לציון פרשנויות אלגוריות - כריסטולוגיות של פסוקי התנ " ך , לציון הנכחתו של ישו בפולחן האוכריסט ( , ( eucharist ובהרחבה - לציון ידיעה קונטמפלטיבית של האל . שימושים אלו נפוצו בנצרות של ימי הביניים , במידה רבה בהשפעתם של חיבורים שיוחסו לדיוניסוס האריאופגיטי , שאחד מהם כונה " התיאולוגיה המיסטית " ( . ( Bouyer 1980 , 45 – 53 בראשית העת החדשה חלו שינויים של ממש במשמעות המונח " מיסטי" ובשימוש בו ובנגזרותיו . החל במאה השבע - ע...  אל הספר