בשנת , 2000 הגיעו המכירות המצרפיות של התעשייה הקיבוצית לסך של 20 מיליארד ש " ח , ובשנת , 2006 ל - 31 . 5 מיליארד ש " ח . בתקופה המקבילה גדל הייצוא מ - 9 . 6 ל - 15 . 2 מיליארד ש " ח . המשמעות : צמיחה של % 50 ומעלה במשך שש שנים . למרות שמדובר בהישג אדיר לפי כל קנה מידה , עמוס רבין , מנכ " ל איגוד התעשייה , מביע בריאיון שהעניק לעיתון ' הקיבוץ ' בשנת , 2006 דווקא דאגה מהמצב , לא לגבי הנתונים , אלא לגבי הכיוון אליו תפנה התעשייה הקיבוצית בעתיד . רבין חושש כי בגידול המהיר טמונה גם הסכנה לכך שבעתיד תהיה " התעשייה הקיבוצית" ל " תעשייה בקיבוצים " . הסיבה : בתעשייה הקיבוצית מתנהל היום " יריד חברות " , בדמותן של חברות השקעות רבות שמעבירות את נכסי הקיבוץ לידיים פרטיות : " קציר " " טנא " ו " פימי " , " מרקסטון " , " סקיי " ו " שמרוק " . בקיבוצים רבים אין לחברים שום עניין בנכס הנמצא בבעלותם ; מרביתם אינם עובדים בו ואינם בעלי זיקה אליו , אלא כדי לגזור קופון כספי כזה או אחר . " במצב שבו החבר שרוי ב ' עוני ' יחסי , " מסביר רבין , " המוטיבציה הראשונית היא להבטיח את עתידו , אפילו אם הדבר בא על חשבון הנכס...
אל הספר