שנות ה - 90 בתנועה הקיבוצית עמדו בסימן שינויים מבניים משמעותיים בקיבוצים , ובין היתר גם בתעשייה הקיבוצית . על אף ההשלכות החמורות של השינויים הכלכליים שתוארו עד כה , ניכר היה כי ברוב הקיבוצים לא הייתה לציבור החברים כל מודעות למתחולל מתחת לאפם . בריאיון לאחר פרסום תכנית הייצוב ב - , 1985 טען חנן ארז , מזכיר מרכז מפ " ם , כי " הציבור שלנו מתחיל להבין סוף - סוף את התוצאות החמורות של שלטון הליכוד במשך שבע השנים . הסיפור הזה הופך להיות קריטי בשבילנו . זהו מאבק שלנו במלוא מובן המילה . הימנעותנו מלקחת חלק בו יכולה להיות בבחינת אסון ... אינני יודע איך המערכת הפוליטית - ציבורית תגיב , אבל אנחנו חייבים לעמוד בראש ולכוון את המחאה ... " אך המחאה שארז צפה , לא פרצה . באותה שנה ביטא חבר רמות מנשה במכתב למערכת , בעקבות שביתת המחאה של ההסתדרות נגד התכנית הכלכלית , את תסכולו מחוסר המודעות הציבורית למתרחש : " ביום השביתה הכללית ... הרגשתי לא בנוח בקיבוצי . האווירה באותו יום הזכירה לי את אווירת צום ט ' באב . אבל אנחנו לא צמנו , כולנו היינו עסוקים בשגרת חיי היום - יום . רציתי לדעת על המתרחש ומידת הצלחתה של...
אל הספר