בשיאו של המשבר , בסוף שנות , 1984 ניסה הקיבוץ הארצי לראשונה להציב סייגים למדיניות המרחיבה שאפיינה אותו וקרא להתייעלות בייצור ולהגדלת החיסכון . אולם , למרות קריאה זו המשיכו ההשקעות להתבצע , תוך שהחוב המשיך לצמוח ומקורות האשראי נצטמצמו . גיוס הכספים לצורך ההשקעות נעשה על ידי שלושה גופים מרכזיים : . 1 קרן הקיבוץ הארצי : המוסד הפיננסי של הקיבוץ הארצי , שגייסה אשראי מהמערכת הבנקאית והייתה ערבה להלוואות שקיבלו הקיבוצים ישירות מהבנקים . . 2 תכן אחזקות ואשראי : ביצעה את גביית הכספים והחוב עבור כל מערכות התנועה ולכן גייסה מקורות מימון מסחריים ובנקאיים עבור הקיבוצים . . 3 מפעלי תכן : חברה שעסקה בייבוא וייצוא של סחורות ומוצרים עבור מפעלי התעשייה הקיבוצית , בתנאים מועדפים . בפתיחת הסקירה השנתית של איגוד התעשייה הקיבוצית לשנת , 1989 נכתב : " כבר נאמר , כי שנות ה - 80 היו בבחינת " עשור מבוזבז " לתעשייה הישראלית - עשור בו העלתה את הקורבן העיקרי למדיניות ולתכניות כלכליות קיצוניות וקצרות טווח , מדיניות אשר לא רק מנעה מהתעשייה תנאים בסיסיים להישרדות והתפתחות , אלא שבסופו של דבר הייתה בעוכריה של המדינה ....
אל הספר