ראשיתה של התעשייה בתנועה הקיבוצית בתחילת שנות ה - , 20 בבתי המלאכה שנוצרו בקיבוצים הראשונים , שקמו משילוב של צורכי היום -יום ועיסוקם של העולים במקצועות המקור שלהם . קשה לקבוע נקודת זמן מוגדרת להפיכתם של בתי מלאכה אלה לבתי חרושת . במקרים רבים , לא נבעה התפתחות זו , או אי ההתפתחות , מהחלטה מוגדרת ומודעת . על אף שקמו מפעלים גדולים כגון " שמן " ו " נשר " באמצע שנות ה - , 20 עתיד התעשייה בארץ ישראל לא היה ברור עד לסוף העשור . שנות ה - , 30 שהיו השנים בהם הוקמו המפעלים הגדולים של התעשייה העברית - " פניציה" לזכוכית בעכו , " אתא " במפרץ חיפה , " המגפר " , ותחנות הכוח בנהריים , בחיפה ובתל אביב , היו שנות התיעוש של היישוב . זאת , בזכות ידע טכני והון שהגיעו עם העלייה החמישית . לפני מלחמת העולם הראשונה העסיקה כלל התעשייה בארץ 500 איש , וזו ספגה במלחמה מהלומה כבדה . נוכח היעדר שוק פנימי , שער מטבע גבוה , גובה המחירים ויוקר המחיה בארץ - כל זאת בשל האינפלציה שלאחר המלחמה , הייתה שאלת התעשייה שאלה קיומית . בקונגרס הציוני ה -13 בשנת , 1923 ציין רופין בנאומו , כי היוזמה הפרטית בארץ עדיין נדירה וכי משקיע...
אל הספר