עץ ל לֹ א שׁ ר שׁ , א תּהּ הר וֹ קד עם שׁ ל דּ י העלים , וז וּ ג אי שׁוֹ ני ךָ נ וֹ תר בּוֹ דד וצהב כּ פרי א שׁתּ קד , [ ... ] אל תּ ה סּ ס : יחידי תּ ר דּ ה בּסּוּ פה . נושא חוזר ונשנה בספרות , הוא ילדות ונעורים . סופר הכותב על חיי ילד כותב בדרך כלל מניסיונו האישי . שמו של הגיבור יכול להיות ניקולנקה אירטנייב , או טוני קרגר ( לתומס מאן ( או אלכסיי ( " האני " ב " ילדות " לגורקי ( , או מוטיל בן פייסי החזן . ביסודו של הספר מונחים תמיד , אותם רשמי -ילדות היקרים לו מכל , למרות היותם כאובים ומכוערים כב " ילדות " לגורקי . היצירה כולה נוצרת באווירה אינטימית אנושית – יהיה הרקע שלה אשר יהיה . לעתים גם סופר בינוני מגיע לשלמות , בכתבו ספר על הילדות , אותה אין הוא משיג בספריו האחרים . יתכן כי הילד הוא לעולם משורר , לעולם אוהב אהבה ראשונה ; וגרעין שירה זה נותר שמור היטב-היטב , שלא מדעת , בזיכרונותיו . כאן אנסה להוכיח , כי ביצירה לילדים נופלות ההגנות והמסכות . עולמו של היוצר מואר ביתר שאת והזיכרון האוטוביוגראפי
אל הספר