ה. בית השיטה - הסיפור שסופר

אדרת תיאר את היעדר הזיכרון . הוא הציג את האלם כעלילת הסיפור שלא נגמר , שלא עובד שוב ולא שימש כתהליך מרפא או מצמצם פערים . דבריו של אדרת משקפים סוג מסוים של אי נוכחות , אולם אם ניתן לבחון את קיומו של זיכרון גם באמצעות כימותו הרי הוא קיים במצאי . בית השיטה , הקיבוץ שעזב אדרת במהלך הפילוג , הנכיח את האירוע בחלק ניכר מסיפור העבר . ככלל הצטיין קיבוץ בית השיטה ביצירת תרבות עצמאית , בשמירה על משק עצמאי וחזק ובתיעוד מעשיו כיישוב גדל ומתפתח . עובדה זו , וכן קיומו של בית ספר מקומי גדול עד , 1992 יצרו וצרכו תמונת עבר דינמית ומעובה שיש בה רכיבים מפורטים הבאים לידי ביטוי באומר , בצליל , בכתב ובעל פה . מסורת של חגי היישוב והתרבות התוססת יצרו ממסד המאפשר את הצרנת הזיכרון ואף מכתיב את התהוותו . בתוך סיפור העבר יוחד לפילוג מקום חשוב . במהלך הפילוג עזבו כמאה חברים , רובם יוצאי גרמניה , את בית השיטה ועברו עם ילדיהם לאילת השחר . כשלושה חודשים אחר כך קלטה בית השיטה קבוצת חברים גדולה תומכת מפ " ם מתל יוסף . הזיכרון החל להתהוות בסמוך לפילוג , אולם הוא מוצק ביתר שאת עם התבגרותם של החברים וכניסה של דור הבנים ל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב