ג. הפילוג — הסיפור במספרים

את פרשת הפילוג ניתן לסרטט גם כסיפור כלכלי . עלילה כזו תתור אחר גורמים כספיים וארגוניים שהביאו לידי החרפת היחסים בתוך התנועה . מידת הקושי עשויה להימדד במספרים , בהיקף קרקעות , בהפסד של ימי עבודה ובירידה בתוצרת . תוצאת הקרע תסופר מבעד למשקפיים אובייקטיביים של גידול , עצירה או נסיגה בהישגים הכלכליים . באותו סיפור עשויים להיבחן היחסים הכלכליים בין הקיבוצים למזכירות הקיבוץ המאוחד והמוסדות שהקימה , לפי התפיסה כי המזכירות היא ה ' קיבוץ המרכזי ' . במרכזה של תמונה זו עשויים להצטייר התחזקותו של המרכז ושכלול יכולת האכיפה שלו לעומת ההיחלשות והכפיפות של הקיבוצים . זיכרון כלכלי פיננסי אמור להימנע מדירוג ערכים ומהפעלת רגשות של אשמה והאשמה . בסיפור כזה תהיה חשיבות פחותה להבחנה בין צודק יותר לצודק פחות והאשם במשגים או בסימון מי שפגע ביסודות האמונה . יעקב זק , איש גבעת ברנר , ניהל את קרן הקיבוץ המאוחד בשנים 60 . 1978 - 9194 זק היה שותף להחלטות הפיננסיות של הקיבוץ המאוחד והיה לו חלק חשוב בקביעת מידת תלותם של הקיבוצים במערכת המרכזית בנושאי אשראי , בפריסת חובות ובמלוות כספיים . כן היה שותף בטוויית מסכת הקש...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב