ו. סיכום

הדיון בפרק זה הראה כי נדבך ארץ ישראל הרחבה , שגבולותיה נקבעים באמצעות התיישבות , הוא מרכזי בזיכרון התנועה . קהל היעד העיקרי לערוץ זיכרון זה היה הנוער הקיבוצי שאורגן בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד . ספרים , תכניות לימוד והדרכה , טיולים ומחנות היו הכלים התרבותיים שבאמצעותם הוצרן הזיכרון והועבר מדור לדור . הזיכרון שימש מנוף לעתיד והנכיח את העבר לצורך לגיטימציה של המפעלים בהווה . פירוקו של סיפור העבר ללבנים ולרכיבים חשף את ריבוי הביטויים האקטיבים שהם חלק מהשפה הגברית : כיבוש , השתלטות , היאחזות , עלייה על הקרקע , מלחמה על השלום . האקטיביות באה לידי ביטוי גם בבלימת ערוצי סיפר אחרים ובאחזור של רכיבי הזיכרון כדי להנציח ולהבטיח את מקומו של הקיבוץ המאוחד בבניין הארץ ובשמירה על גבולותיה . נראה כי הדיון בסוגיות אלה מאז מלחמת ששת הימים הופנה בעיקרו אל תוך התנועה והדיאלוג עם קבוצות אחרות או עם הסיפור הממלכתי הצטמצם . נמצא כי הבניית הזיכרון הקיבוצי נעשתה בעיקרה בצורה ממוסדת ואפשר למצוא התאמה בין שקיעתה של התנועה ובין הצורך להנכיח את קיומה בסיפור העבר . כך נראה כי הזיכרון משרת את צורכי התנועה הקיבוצית בהוו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב