א. מבוא

מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל עשויים היו להיות קו פרשת המים בתולדות החברה היישובית כולה וגם בתולדות התנועה הקיבוצית . אלא שהקיבוץ המאוחד חשש מהקמת מדינה יהודית בעלת גבולות מוגדרים . מדינה ריבונית עשויה הייתה לכונן מוסדות שיבואו במקומם של גופים וולונטריים עצמאיים דוגמת אלה שהציע הקיבוץ המאוחד . יחסו של הקיבוץ המאוחד למדינה ריבונית נידון במחקרים שעסקו באידאולוגיה של התנועה . הסתייגות הקיבוץ המאוחד מהקמת מדינה נראית חלק מתפיסה אידאולוגית הקשורה ברעיון שלמות הארץ . לדעת כפכפי : ' עיקר מדיניותה של אחדות העבודה פועלי ציון הייתה על דרך השלילה . הסיסמה שלה בעד מנדט בין לאומי הייתה מעין תחליף למנדט הבריטי , ונבעה מהתנגדותה להקמת מדינה יהודית מייד , משום שפירושה חלוקת הארץ ' . את החשש ממדינה מתארת כפכפי כססמה המסתירה את האינטרס האמתי — שלמות הארץ . כנרי , שחקר את דימויו של הקיבוץ המאוחד בעיני עצמו ואת מעשה ההגשמה שלו לאור דימוי זה , מתאר את חששות טבנקין ממדינה ריבונית שתוקם מוקדם מדי . טבנקין התנגד לכפיית הריבונות של מיעוט יהודי על רוב ערבי ונרתע מאמצעים כוחניים שינקוט המנגנון השלטוני במדינה כ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב